Followers
Archives
- March 2016 (1)
- February 2016 (2)
- January 2016 (4)
- December 2015 (3)
- November 2015 (3)
- October 2015 (2)
- September 2015 (5)
- August 2015 (3)
- July 2015 (7)
- June 2015 (5)
- January 2014 (3)
- December 2009 (1)
Categories
רשומות פופולריות
-
סיכום אחרון, תדרוך קצר, המדים מצטיירים כצלליות מול הפנסים. החשכה – בת לוויה נאמנה, לפעמים מושיעה, לפעמים משלה – מכתרת את החבורה, מאגפת מ...
-
מביט ממרחק של נשימה על החיים שחייתי עד כה. הם לא קצרים ולא ארוכים, אפילו בשביל חייל. איני מוכן למות עדיין, אבל ראיתי די וחוויתי מספיק כד...
-
היא תופרת אותי תפר אחר תפר, מניחה את ידיה על ברכיה ואומרת: "תינוקי, אני יודעת מה אתה מרגיש, הרי מי אם לא אני תופרת אותך בכל ליל...
-
אני לא מאמין בכאלה דברים. אבל בניה נקרא על שמו של אחד מגיבוריו של המלך דוד גם אני ואליאב היה אחיו הבכור של המלך דוד
-
בסוף נכנסתי לאחד המקלטים של האגודה כדי לאמץ חתול. לא היה אכפת לי המין, אבל התעקשתי על גור קטן ככל האפשר. נואשתי מלקוות שאשתי תחזור בה ות...
-
"בסוף השבוע הקרוב נוכל לעשות את זה שוב?" שואלת, וטומנת את ראשה בירכיי. "ברור שנוכל, איזו שאלה, אנג'ל," מניח את...
-
כל מי שמגיב דרך דיסקוס יכול לקבוע הגדרות כדי לקבל אך ורק את התגובות שממוענות אליו ספציפית (כמו שזה קורה בישרא). ככה :
-
"אוח, תינוקי, אתה ילד רע," לוחשת באוזני כשאני מעביר את ידי על ישבנה המוצק והזעיר כמו שאני אוהב. הילדים מורחים על פניהם את ה...
-
אני זוכר ילדה קצת מפוחדת, קצת אמיצה, קצת חכמה וקצת טיפשה. קצת ממי שהיא היום וקצת ממי שהייתה לפניי. אצבעותיה אחזו בידי בחוזקה, ולמרות שיד...
-
מגע שפתייך על פניי מותיר שובל של לחות ותשוקה בשוליים. יש בך דבר-מה בפניו איני מסוגל לעמוד. דבר-מה ממכר, רך ומלטף. כשאת מחככת את לחייך בל...
BlogRoll
-
-
בדידות בצמרת2 years ago
-
כתובת מעבר6 years ago
-
פרידה, והצורך בצורך6 years ago
-
-
-
ורד לבן / פרק שני8 years ago
-
Permission to be bold?8 years ago
-
האביב הגיע לדיסקוס!8 years ago
-
בין מורשת לדת8 years ago
:My friends said
Wednesday, June 10, 2015
אני שומע רעם, גם את. אני חושב שמטוסי הקרב הביסו סופסוף את אלוהי
אבי ואת מאמינה שהגשם יורד גם במאי. יש משהו בגוף שלך לו אני מכור, יש משהו בעיניך
בלעדיו אני לא יכול לחיות. יש בך דבר מה אותו איני מכיר ומכיר בכל יום מחדש. את
ממציאה לי שמות חיבה עליהם לא אעז לחזור אבל מאלץ אותך לומר אותם שוב ושוב. את
נוגעת לי במקומות מתים שקמים לתחייה כשאת כאן וגוססים כשאינך. את מספרת לי שאמי
קרוב לוודאי נשקה לכפות רגליי וידיי כשנולדתי, מדגימה ויולדת אותי מחדש.
אני שוקע בך. אני טובע בך. אני נחנק, אני אובד מילים ונשימה כשגומר ועוקב אחריך מחדירה את האצבע שלך אליך ומלטפת אותי בתוכך ואז מניחה אותה על שפתיי.
"תטעם
אותנו, חייל, תטעם".
Ohh the hardships... Now about that feather
ReplyDeleteLOL ( I wish there were an emoticons in the blogger(
Deleteקטע מאוד יפה. ותתחדש על הבלוג. לא שקט לך מדי פה?
ReplyDeleteרק התחלתי. נראה מה יהיה. מבחינת המציצים יש דווקא לא מעט (יותר מבישרא ובאותה הכמות של הכלוב). אבל אני מחובר לטוויטר ולגוגל+ שלי, כך שהם כנראה באים משמה. מישהי בישרא (שכבר מזמן לא בישרא) פעם הסבירה לי שהתגובות הן לא העיקר, אלא הקוראים. סבבה. בינתיים טוב לי. ישרא בר מינן, הכלוב... נו, הכלוב הוא הכלוב. בית אבל לא שלי. וגיא מבלוגבוקס הבטיח לשפצר את האתר שלו ואמר לי שאני לא אתאכזב. כש/אם זה יקרה, אעבור אליו. בינתיים אני פה.
Deleteאההה... ושכחתי: TX
Deleteיופי של פוסט. לקרוא אותך זה עונג צרוף
ReplyDeleteרואים שאהבה ושמחת החיים שורה עליכם כל העת
יש! את פה! דודה חייל שלנו! }{ כמה שאני אוהב אותך! יא (אוי שכחתי מה זה היה. פריירית של הגמד? אוף).
Deleteכן, המון מכל הטוב שבעולם. בעוד פחות מחודש שש שנים בדיוק, ואני עדיין לא יכול לשבוע. }}}{{{
ברור ש"דודה חייל" פה. לא שכחת "פראיירית של הגמד" תמיד LOL
Deleteמאחלת לכם עוד זליון שנים ביחד.
הרי, עם אשת חייך לתפארה אנג'לינה שלך, לעולם לא תשבעו זה מזו!!.
}}{{ + }}{{.
,
כן? זה היה פריירית? לא יודע, היה נדמה לי שזה היה בניסוח אחר. ולא, אני לא הולך לשאול את המקור שיזכיר לי. איכשהו לא ממש בא לי. מממממעניין למה.
Deleteלא, אין טעם לשאול את ה"מקור", למה להעלות באוב ולתת תשומת לב. :-).
ReplyDeleteאתה צודק!. (נזכרתי) המשפט של ה"מקור", היה :"שפוטה של הגמד"LOL
את רואה? אני גריאטרי אבל לא לגמרי! זהו! שפוטה של הגמד ושל אשתו הלא קיימת שקיימת ושהוא היא אבל היא לא הוא. (-:
Deleteהוא בכלוב. וזה מאוד משמח אותי. כי אנשים כמוהו צריכים להיות בכלובים ובשום פנים ואופן לא להסתובב חופשי.