Followers
Archives
- March 2016 (1)
- February 2016 (2)
- January 2016 (4)
- December 2015 (3)
- November 2015 (3)
- October 2015 (2)
- September 2015 (5)
- August 2015 (3)
- July 2015 (7)
- June 2015 (5)
- January 2014 (3)
- December 2009 (1)
Categories
רשומות פופולריות
-
אני שומע רעם, גם את. אני חושב שמטוסי הקרב הביסו סופסוף את אלוהי אבי ואת מאמינה שהגשם יורד גם במאי. יש משהו בגוף שלך לו אני מכור, יש משהו ב...
-
זה בערך הפוסט העשירי שאני מנסה לכתוב. כותב מוחק כמו אידיוט. נרתמתי לעניין של הקהילה בכל כוחותיי. כל האנרגיות שלי מופנות למקום אחד. אין ל...
-
אז אחרי שרקדנו, התחרמנו ואפילו הזדווגנו באחת הפינות החשוכות של מועדון; אחרי שעשינו עוד סיבוב ברכב ובסוף החלטנו להשאירו בחניה ולחזור במוני...
-
הזמרת הזאת חברה בארגון "בצלם" שמקבל מימון מארגון אנטישמי ואף הגיש לשופט גולדסטון נתונים שגויים, בעקבותיהם מדינת ישראל וחיילי צה...
-
אני זוכר ילדה קצת מפוחדת, קצת אמיצה, קצת חכמה וקצת טיפשה. קצת ממי שהיא היום וקצת ממי שהייתה לפניי. אצבעותיה אחזו בידי בחוזקה, ולמרות שיד...
-
אני כנראה צריך לכתוב משהו, כי מזמן לא כתבתי. אבל אני לא יודע מה לכתוב. טוב לי. האושר שלי עולה על גדותיו ומשתקף בפיסות זעירות של מציאות י...
-
הרבה דברים השארנו בארץ: חברים, הורים, אני אפילו השארתי ילדים מנישואי הקודמים. וגינה – הבייבי שלי, שהתחילה מעץ לימון אותו קיבלתי במתנ...
-
Ludwig Van Beethoven פותח את השער בשקט, בשקט נכנס ועוצר על הגזוזטרא, שם מסיר את מגפיי ואת גרביי. מסיר את השבוע, את המראות ואת...
-
בסוף נכנסתי לאחד המקלטים של האגודה כדי לאמץ חתול. לא היה אכפת לי המין, אבל התעקשתי על גור קטן ככל האפשר. נואשתי מלקוות שאשתי תחזור בה ות...
-
אני לא מאמין בכאלה דברים. אבל בניה נקרא על שמו של אחד מגיבוריו של המלך דוד גם אני ואליאב היה אחיו הבכור של המלך דוד
BlogRoll
-
נשק ו-7 באוקטובר6 months ago
-
-
כתובת מעבר8 years ago
-
עשרים ואחת ביוני10 years ago
-
בין מורשת לדת10 years ago
-
פוסט שלום10 years ago
-
כל ההתחלות על הסוף10 years ago
-
ככה לא קובעים דייט10 years ago
-
ארוחה עסקית11 years ago
-
Awareness11 years ago
:My friends said
Showing posts with label ערביה. Show all posts
Showing posts with label ערביה. Show all posts
Tuesday, October 6, 2015
התעוררתי כי היא לחשה את שמי ונשקה לשפתיי בין האותיות. ככה: א נשיקה ל נשיקה י נשיקה פ נשיקה ל נשיקה. היא נישקה אותי לאט והאותיות של שמי היו איטיות גם הן. שמעתי אותן ממרחקים, ממאחורי שער שכם, ממאחורי זעקותיה של אישה שספק צרחה, או שמא היה זה ההד של הסמטא שהעלה את קולה לגבהים של האלים: "התינוקות שלי! התינוקות שלי!"
Wednesday, August 12, 2015
מחבק אותה אלי. היא מחדירה את אצבעותיה לפי. אני
מוצץ אותן. היא נאנחת. יש בה משהו מתוק ומתמסר כשפניה שקועות בשקע של צווארי. ועוד
יותר כשאני מחליק אותה מטה וחודר אליה בבת אחת.
היא צועקת, טורפת את האוויר בידיה עד שמוצאת
להן אחיזה בחזי, נתמכת בי ונאנחת. היא נעה אתי עכשיו. אנחותיה משתלבות בשלי. אצבעותיה
מתפזרות, פעם לופתות את זרועותיי, פעם את חזי. יש בה משהו פראי שמסרב להתמסר. נעים
לי כשהיא מנסה לשרוט אותי ולמרות שמעולם לא הגבלתי, מבקשת רשות לגמור.
Labels:ערביה