Followers
Archives
- March 2016 (1)
- February 2016 (2)
- January 2016 (4)
- December 2015 (3)
- November 2015 (3)
- October 2015 (2)
- September 2015 (5)
- August 2015 (3)
- July 2015 (7)
- June 2015 (5)
- January 2014 (3)
- December 2009 (1)
Categories
רשומות פופולריות
-
סיכום אחרון, תדרוך קצר, המדים מצטיירים כצלליות מול הפנסים. החשכה – בת לוויה נאמנה, לפעמים מושיעה, לפעמים משלה – מכתרת את החבורה, מאגפת מ...
-
היא תופרת אותי תפר אחר תפר, מניחה את ידיה על ברכיה ואומרת: "תינוקי, אני יודעת מה אתה מרגיש, הרי מי אם לא אני תופרת אותך בכל ליל...
-
מביט ממרחק של נשימה על החיים שחייתי עד כה. הם לא קצרים ולא ארוכים, אפילו בשביל חייל. איני מוכן למות עדיין, אבל ראיתי די וחוויתי מספיק כד...
-
אני לא מאמין בכאלה דברים. אבל בניה נקרא על שמו של אחד מגיבוריו של המלך דוד גם אני ואליאב היה אחיו הבכור של המלך דוד
-
בסוף נכנסתי לאחד המקלטים של האגודה כדי לאמץ חתול. לא היה אכפת לי המין, אבל התעקשתי על גור קטן ככל האפשר. נואשתי מלקוות שאשתי תחזור בה ות...
-
"בסוף השבוע הקרוב נוכל לעשות את זה שוב?" שואלת, וטומנת את ראשה בירכיי. "ברור שנוכל, איזו שאלה, אנג'ל," מניח את...
-
כל מי שמגיב דרך דיסקוס יכול לקבוע הגדרות כדי לקבל אך ורק את התגובות שממוענות אליו ספציפית (כמו שזה קורה בישרא). ככה :
-
אני זוכר ילדה קצת מפוחדת, קצת אמיצה, קצת חכמה וקצת טיפשה. קצת ממי שהיא היום וקצת ממי שהייתה לפניי. אצבעותיה אחזו בידי בחוזקה, ולמרות שיד...
-
מגע שפתייך על פניי מותיר שובל של לחות ותשוקה בשוליים. יש בך דבר-מה בפניו איני מסוגל לעמוד. דבר-מה ממכר, רך ומלטף. כשאת מחככת את לחייך בל...
-
היא קושרת את עיניי כדי ללמד אותי לעשות אהבה במילים. כפתורים נפרמים, פרטי לבוש נוחתים על הרצפה, האריג נוגע ברגלי. שיניה אוחזות בשפתי התחת...
BlogRoll
-
-
בדידות בצמרת2 years ago
-
כתובת מעבר6 years ago
-
פרידה, והצורך בצורך6 years ago
-
-
-
ורד לבן / פרק שני8 years ago
-
Permission to be bold?8 years ago
-
האביב הגיע לדיסקוס!8 years ago
-
בין מורשת לדת8 years ago
:My friends said
Saturday, June 27, 2015
השבוע כאב לי וחברה טובה אמרה שהיא שמחה לדעת
שאני סובל לפעמים ושאנג'לינה לא תמיד מושלמת. היא צדקה לא פחות מאנג'לינה שבחרה
להכאיב לי. אך למרות הידיעה שכולם מגיעים לכולם, ולמרות שאני אוהב אותה גם כשפניי
נפולות ואני לא מרגיש דבר פרט לכישלון: כאב. כאב מספיק כדי שאעשן סיגריה, כדי שאשמוט
את הבדל בהינף יד לתוך עציץ, ומספיק כדי שאלך לארבעים ושמונה שעות. רציתי לחזור
הביתה בין לבין, אבל כשהתקשרתי, היא נשמעה דרמתית מדי ולכן ויתרתי ונשארתי בבסיס.
Saturday, June 20, 2015
השקעתי את פניי בפרח והסנפתי אותו במלוא הריאות.
לשיער שלה ניחוח תותים ולפרח שלה ריח של אהבה. היא תלתה את רגליה על כתפיי והצמידה
את שפתיי אל עלי הכותרת בידיים רועדות, ספק מתשוקה ספק ממבוכה. השחלתי את ידיי תחת
האגן שלה והרמתי את פלג גופה התחתון כדי להיטיב ללכוד את העוקץ בין שפתיי.
Sunday, June 14, 2015
.
הכי פשוט ללחוץ על כפתור של גוגל (g על רקע אדום), לתת את הסיסמא של הג׳ימייל, לאשר לדיסקוס (שהוא הרחבה של ג׳ימייל), להשתמש בחשבון הג׳ימייל שלכם עבור התגובות ולהתחיל להגיב. התהליך הוא חד פעמי:
Wednesday, June 10, 2015
אני שומע רעם, גם את. אני חושב שמטוסי הקרב הביסו סופסוף את אלוהי
אבי ואת מאמינה שהגשם יורד גם במאי. יש משהו בגוף שלך לו אני מכור, יש משהו בעיניך
בלעדיו אני לא יכול לחיות. יש בך דבר מה אותו איני מכיר ומכיר בכל יום מחדש. את
ממציאה לי שמות חיבה עליהם לא אעז לחזור אבל מאלץ אותך לומר אותם שוב ושוב. את
נוגעת לי במקומות מתים שקמים לתחייה כשאת כאן וגוססים כשאינך. את מספרת לי שאמי
קרוב לוודאי נשקה לכפות רגליי וידיי כשנולדתי, מדגימה ויולדת אותי מחדש.
Monday, June 8, 2015
אז אחרי שרקדנו, התחרמנו ואפילו הזדווגנו
באחת הפינות החשוכות של מועדון; אחרי שעשינו עוד סיבוב ברכב ובסוף החלטנו להשאירו
בחניה ולחזור במונית; אחרי שהבכנו את הנהג למרות שניסינו להתאפק; אחרי שמותירים
אחרינו שובל של פרטי לבוש, נכנסנו ערומים לחדר שינה ווידאנו שמה שעשינו במועדון
וברכב היה טוב כפי שזכרנו; אחרי שהתכרבלה על חזי ונרדמה באמצע משפט; אחרי שהפכתי
אותה בזהירות ויצאתי לעשן כדי להירגע; אחרי שביררתי את כל מה שדרש בירור וסידרתי
את מה שדרש סידור; אחרי שהכנתי ארוחת בוקר והערתי את הפרח שלה ואחר-כך אותה; אחרי
שנאנקה בעודה מצמידה את הראש שלי אליה וגמרה; אחרי שהחזרנו לעצמנו את הנשימה, היא
אמרה: