Followers
Archives
- March 2016 (1)
- February 2016 (2)
- January 2016 (4)
- December 2015 (3)
- November 2015 (3)
- October 2015 (2)
- September 2015 (5)
- August 2015 (3)
- July 2015 (7)
- June 2015 (5)
- January 2014 (3)
- December 2009 (1)
Categories
רשומות פופולריות
-
אז אחרי שרקדנו, התחרמנו ואפילו הזדווגנו באחת הפינות החשוכות של מועדון; אחרי שעשינו עוד סיבוב ברכב ובסוף החלטנו להשאירו בחניה ולחזור במוני...
-
אני שומע רעם, גם את. אני חושב שמטוסי הקרב הביסו סופסוף את אלוהי אבי ואת מאמינה שהגשם יורד גם במאי. יש משהו בגוף שלך לו אני מכור, יש משהו ב...
-
זה בערך הפוסט העשירי שאני מנסה לכתוב. כותב מוחק כמו אידיוט. נרתמתי לעניין של הקהילה בכל כוחותיי. כל האנרגיות שלי מופנות למקום אחד. אין ל...
-
הזמרת הזאת חברה בארגון "בצלם" שמקבל מימון מארגון אנטישמי ואף הגיש לשופט גולדסטון נתונים שגויים, בעקבותיהם מדינת ישראל וחיילי צה...
-
אני לא מאמין בכאלה דברים. אבל בניה נקרא על שמו של אחד מגיבוריו של המלך דוד גם אני ואליאב היה אחיו הבכור של המלך דוד
-
מביט ממרחק של נשימה על החיים שחייתי עד כה. הם לא קצרים ולא ארוכים, אפילו בשביל חייל. איני מוכן למות עדיין, אבל ראיתי די וחוויתי מספיק כד...
-
"אוח, תינוקי, אתה ילד רע," לוחשת באוזני כשאני מעביר את ידי על ישבנה המוצק והזעיר כמו שאני אוהב. הילדים מורחים על פניהם את ה...
-
אני זוכר ילדה קצת מפוחדת, קצת אמיצה, קצת חכמה וקצת טיפשה. קצת ממי שהיא היום וקצת ממי שהייתה לפניי. אצבעותיה אחזו בידי בחוזקה, ולמרות שיד...
-
סיכום אחרון, תדרוך קצר, המדים מצטיירים כצלליות מול הפנסים. החשכה – בת לוויה נאמנה, לפעמים מושיעה, לפעמים משלה – מכתרת את החבורה, מאגפת מ...
-
בסוף נכנסתי לאחד המקלטים של האגודה כדי לאמץ חתול. לא היה אכפת לי המין, אבל התעקשתי על גור קטן ככל האפשר. נואשתי מלקוות שאשתי תחזור בה ות...
BlogRoll
-
-
ככה מייצרים זכרונות...5 years ago
-
כתובת מעבר7 years ago
-
עשרים ואחת ביוני9 years ago
-
בין מורשת לדת9 years ago
-
פוסט שלום9 years ago
-
כל ההתחלות על הסוף9 years ago
-
ככה לא קובעים דייט9 years ago
-
ארוחה עסקית9 years ago
-
Awareness9 years ago
:My friends said
Showing posts with label תפילה. Show all posts
Showing posts with label תפילה. Show all posts
Friday, January 8, 2016
Ludwig Van Beethoven
פותח את השער בשקט, בשקט נכנס ועוצר על
הגזוזטרא, שם מסיר את מגפיי ואת גרביי. מסיר את השבוע, את המראות ואת המתחים. עורם
אותם בפינה. לא מחטט בהם, למרות הפיתוי, ויחף פונה אל הגינה. בודק את ערוגת
התבלינים, את ערוגת הפקעות ואת החממות. ממולל את האדמה בין אצבעותיי ומסניף אותה אל
נחיריי, בהתחלה כדי לבדוק את טיבה ואחר כך מתוך געגוע. מלטף כל עלה, מושך אותו בין
כריות אצבעותיי כדי לוודא שאינו מכוסה בכנימות או בבליטות של מחלה אחרת. עוצם את
עיניי כדי להפעיל את חוש המישוש ביתר עוז. ונרדם בעמידה.
Wednesday, December 2, 2015
היא קושרת את עיניי כדי ללמד אותי לעשות אהבה
במילים. כפתורים נפרמים, פרטי לבוש נוחתים על הרצפה, האריג נוגע ברגלי. שיניה אוחזות
בשפתי התחתונה, חותכות אותה עד זוב דם.
"אני לובשת חזייה חדשה," היא מודיעה,
"אתה אוהב אותה?"
Friday, September 25, 2015
במידה רבה ומעוותת משהו אני מרוצה מהפעלתנות
שנחתה עלי מכורח הנסיבות. חוסר שינה כרוני, עיסוק מתמיד בחיים של אחר, תחושה של
נוכחות ואחריות מצילת חיים. לא הייתי מתנגד לשידורים חוזרים לולי חיים אמיתיים היו
תלויים בי ולולי לרוב בחיי זה נגמר במוות ובחוסר היכולת שלי, למרות האגרופים שאני
מניף לכיוון השמיים, לשנות את המצב. הפעם נדמה לי (אופטימיות זהירה) שהצליח לי. תותח
חוזר לעצמו לאט אבל בטוח. הוא אוכל, נהנה במיוחד מהפשטידות שאני אופה לו ושבהתחלה
נראו לא מספקות, אבל לאחר התייעצות עם תזונאית חתולים (מי היה מאמין שקיים כזה דבר) כשהתחלתי
להמיס לתוכן אוכל יבש, שמחירו עולה על מחיר קוויאר שחור, הוא העלה במשקלו.
Tuesday, September 8, 2015
"בסוף
השבוע הקרוב נוכל לעשות את זה שוב?" שואלת, וטומנת את ראשה בירכיי.
"ברור שנוכל, איזו שאלה, אנג'ל,"
מניח את ידי על ראשה, אוחז בקווצה אחת משיערה ונושם אותה, "נוכל לעשות כל מה
שתרצי."
היא מחייכת.
"בא לך להיות יותר ספציפית כדי שאדע למה
הסכמתי עכשיו?" אני מתקן את עצמי כי אמא שלי לימדה אותי שעדיף מאוחר מאשר
לעולם לא.
Thursday, September 3, 2015
בהתחלה חשבתי שאני לא כותב כי אני עסוק עם כל
העניין של הקהילה. אבל בימים אחרונים הבנתי שאני לא כותב כי אני מלא, שואף ומסור
למטרה. מטרה דרכה אני ממלא את הצרכים שלפנים מילאתי בכתיבה. איך כתיבה של מדריכים
והדרכה אישית של בלוגרים חדשים יכולה להחליף כתיבה של פוסטים מייגעים והחוזרים על
עצמם על כך שאני אוהב את אשתי, אני לא יודע. אבל זאת עובדה.