My photo

הייתי כותב ש"אני מאוהב!", אבל אני חושש שזה כבר לא סוד. 

Followers

רשומות פופולריות

:My friends said

Sunday, August 23, 2015

זה בערך הפוסט העשירי שאני מנסה לכתוב. כותב מוחק כמו אידיוט. נרתמתי לעניין של הקהילה בכל כוחותיי. כל האנרגיות שלי מופנות למקום אחד. אין לא יכול, יש מת, רוץ חייל!

היא צוחקת עלי, אומרת שתמיד משהו לוקח אותי ממנה, פעם מלחמה, פעם תרגיל, פעם מבצע, פעם קהילה. אני מסביר לה שמי שלוקח אותי ממנה הוא אני והבחירות שאני עושה, ולא הנסיבות. כי אני כזה שנותן את עצמו עד הסוף למען המטרה. ושכדאי לה לשנוא אותי או לפחות לכעוס. היא לא שואלת אותי מה קורה כשהמטרות מתנגשות ולמה אני תמיד מציב אותה במקום אחד לפני הכי חשוב בסדר העדיפויות. היא מבקשת שאחדור אותה. היא מלטפת את פניי, מחדירה את אצבעותיה אל פי ושואלת אם טוב לי "תינוקי". היא רוטטת בידיי וגומרת יחד אתי. היא מנקה אותי במגבת רטובה ומאכילה אותי מידיה בפרוסות אננס. היא אוהבת אותי כפי שאני. על מטרותיי ועל חלומותיי, על כוחותיי שהולכים ומתדללים. היא אוהבת אותי למרות ובגלל מי שאני.

"אבל גם אותי אתה אוהב עד הסוף," לוחשת באוזני, נוגעת לא נוגעת בפעמונים המצלצלים בתוך ראשי. "כי גם אני שלך ולכן יודעת לפנות עבורך מקום."

כשהיא מקבלת אותי לתוכה בשנית, אני מפנה את מבטי אל החלון. פאת הרקיע הדועכת מבשרת את בוא הסתיו, ואורו הדל של חצי ירח חיוור מאיר את גופינו הצמודים. ניצני זריחה רכים בוקעים מבעד לעננים, וזורקים בהם אודם מהוסה וסמוק. נדמה לי שאני צועק, ואולי זאת היא, כששנינו גומרים ונרדמים.


היא חולמת על חמניות ואני על הפעמונים של ג'נין. כי אין לא יכול, יש מת. רוץ חייל...


10 comments:

  1. מסעיר ומעורר הזדהות...
    כלומר לא ג'נין ולא זו שאיתך, אלא הידיעה שאנחנו אלה שקובעים לעצמנו את סדר העדיפויות.
    שבוע טוב, ולהתראות!

    ReplyDelete
  2. נכון. מבט חדש ומעניין.

    ReplyDelete
  3. מקום אחד לפני הכי חשוב, זה אולי משפט המפתח.
    אבל בעוד המקום החשוב משתנה לפי צורך, המקום שלה נשאר שם תמיד.

    ReplyDelete
  4. נכון. וכל הכבוד ששמת לעצמך לייק. אם לא היית שם, הייתי שם לך.
    אבל הייתי מוסיף לך עוד אחד לו היית נותן יד בקהילה שנבנית כאן.

    ReplyDelete
  5. זה ככה אצלכם הגברים..( כותבת ומקווה לא להישמע פמינסטית כי אני ממש לא) ...
    אתכם מעסיקים בראש מחשבות טכניות על עשייה , פתרונות לצרכים קיומיים..
    לפחות היא במקום ראשון אצלך תמיד , וכל השאר בא רק אחרי ומשלים..
    חוץ מזה אל תשכח שזאת דרך נהדרת להשהות את השיא... ;-)
    ששששש לא אמרתי כלום..

    ReplyDelete
  6. קח חופש אליפל. תתרחק מהקהילה. אם היא אוהבת אותך כמו שאתה אוהב אותה, היא תהיה כאן כשתחזור. ואם לא, תדע שמראש זאת לא הייתה הקהילה שלך.
    לך תנוח. אני לא מפרסמת בגללך. לא נעים לי לפרסם בקהילה שהכותב הכי מבריק בה לא כותב. הגעתי לכאן בגללך.

    ReplyDelete
  7. תפסיקי עם הסימפוזיון. אני מבקש ממך שתכתבי ותגיבי. ואני אקח מחר חופש אני מבטיח.


    לשעתיים.

    ReplyDelete
  8. אה, זה מה שעשיתי כאן? טוב, מהנייד זה לא עובד חלק כל כך. מסתבר, למשל, שאם אני רוצה לקפוץ לאמצע שורה ולתקן משהו, א אפשר- צריך לסגור מקלדת ולפחות מחדש כדי שזה יתאפשר. אני גם לא רואה את התגובות כי הן לבן על רקע לבן. כשנחזור למחשב כבר נעשה את זה נורמלי. (בלי לייק לעצמי הפעם...)

    ReplyDelete
  9. (-: הפעם אני אשים לך לייק. זה נראה מכובד יותר לא? ושים לך כבר תמונת פרופיל יא... אני מתבייש להודות שאנחנו חברים.

    ReplyDelete
  10. (-: אני חושב שאני במידה רבה פמיניסט. לדעתי הפמיניסטיות הקיצוניות עיוותו את המשמעות של הפמיניזם. הן הפכו אותו למלחמת מגדרים. בזמן אני חושב שהכוונה שלו הייתה ששני המגדרים צריכים לחיות יחד לא למרות ההבדלים ביניהם, אלא בגלל. בגלל שהם משלימים זה את זה. ואולי אני לא מבין כלום.

    ReplyDelete

אשמח לקרוא מה אתם חושבים על מה שכתבתי.

Back to Top