My photo

הייתי כותב ש"אני מאוהב!", אבל אני חושש שזה כבר לא סוד. 

Followers

רשומות פופולריות

  • בפעם הבאה נעשה את זה עם קסדה
    אז אחרי שרקדנו, התחרמנו ואפילו הזדווגנו באחת הפינות החשוכות של מועדון; אחרי שעשינו עוד סיבוב ברכב ובסוף החלטנו להשאירו בחניה ולחזור במוני...
  • ניחוחו הצונן של החורף שגדע את האביב
    מביט ממרחק של נשימה על החיים שחייתי עד כה. הם לא קצרים ולא ארוכים, אפילו בשביל חייל. איני מוכן למות עדיין, אבל ראיתי די וחוויתי מספיק כד...
  • בן כמה אתה, אליפל?
    לפני שש שנים, כשחייתי בבקתה רעועה על חשבון צבא הגנה לישראל,  אננה  ואני ישבנו על הגג של הבית שלי. באותה תקופה עדיין לא ידעתי מה צופה לי ה...
  • אם תרצו, אין זאת אגדה (1)
    הזמרת הזאת חברה בארגון "בצלם" שמקבל מימון מארגון אנטישמי ואף הגיש לשופט גולדסטון נתונים שגויים, בעקבותיהם מדינת ישראל וחיילי צה...
  • סקס זה כמו גזר (וקצת כמו מקל)
    "אוח, תינוקי, אתה ילד רע," לוחשת באוזני כשאני מעביר את ידי על ישבנה המוצק והזעיר כמו שאני אוהב. הילדים מורחים על פניהם את ה...
  • אהבה במילים ללא מילים
    היא קושרת את עיניי כדי ללמד אותי לעשות אהבה במילים. כפתורים נפרמים, פרטי לבוש נוחתים על הרצפה, האריג נוגע ברגלי. שיניה אוחזות בשפתי התחת...
  • בקטנה
    אני לא מאמין בכאלה דברים. אבל בניה נקרא על שמו של אחד מגיבוריו של המלך דוד גם אני ואליאב היה אחיו הבכור של המלך דוד
  • אש ידידותית
    אני כנראה צריך לכתוב משהו, כי מזמן לא כתבתי. אבל אני לא יודע מה לכתוב. טוב לי. האושר שלי עולה על גדותיו ומשתקף בפיסות זעירות של מציאות י...
  • The Broken Soldier
    The broken soldier, kindly bade to stay;  Sat by his fire, and talked the night away, Wept o'er his wounds, or tales of sorrow d...
  • אל תבכה, אתה כבר ילד גדול
    סיכום אחרון, תדרוך קצר, המדים מצטיירים כצלליות מול הפנסים. החשכה – בת לוויה נאמנה, לפעמים מושיעה, לפעמים משלה – מכתרת את החבורה, מאגפת מ...

:My friends said

Sunday, January 5, 2014

Chickenpox

3:40 PM | Posted by | Edit Post

אנג'לינה נכנסת לחדר העבודה. אני שוקד על היטל גלילי מסובך במיוחד. היא מניחה כוס קפה מהביל מתחת למכשיר פקסימיליה, כי זה המקום הפנוי היחיד, ואוספת משם כוס ריקה.

היא: תינוקי, כשהיית קטן, היה לך Chickenpox?

אני (מבלי להסיר את העיניים מההיטל): לא. היתה לי צפרדע ירוקה מקפצת מפלב"ם, עם קפיץ שנמתח עם מפתח שהיה תקוע לה בצד. למה?

היא: שום דבר. רק שאלתי.

אני שומע אותה מתעסקת במטבח, קצת רוטן על כי לא סגרה את הדלת אחריה, וטורק אותה עם הרגל מבלי להוריד את האצבעות מהמפה.

היא (שוב מופיעה בפתח): אתה יכול לבוא אתי רגע? אני יודעת שאני מפריעה לך, אבל אני חייבת להראות לך משהו.

אני קם בחוסר חשק מופגן, תוקע סיכה בנקודה בעלת קואורדינטות מעוותות, ופוסע אחריה למטבח. המחשב הנייד שלה ניצב על השיש ועמוד הויקיפדיה פתוח על הערך "אבעבועות רוח" (Chickenpox).

אני (מסמיק עד קצות האוזניים): טוב, סליחה, לא הבנתי... תשאלי את אמא שלי היא תענה לך.

היא (מחייכת חיוך ממזרי שמבשר פרץ צחוק): זה שלא הבנת אני יודעת. אבל מה חשבת ששאלתי?

אני: חשבתי ששאלת אם היה לי ברווז צהוב כזה מגומי אתו ילדים מתרחצים באמבטיה. נו... כזה שמצפצף כשלוחצים עליו.

היא: ?! ברווז?! איך הגעת לברווז?!




*הבוקר כשפתחתי את הארונית עם כלי הגילוח, נפל משם ברווז צהוב מגומי, אליו הייתה מחוברת פתקית, עליה נכתב בכתב ידה: תינוקי, אם יש לך חסכים נוספים, ספר לי עליהם. אני מבטיחה לך שאנחנו נפתור את כולם.




Labels:,

0 comments:

Post a Comment

אשמח לקרוא מה אתם חושבים על מה שכתבתי.

Designed by Eliphal Burnstein.

Back to Top