My photo

הייתי כותב ש"אני מאוהב!", אבל אני חושש שזה כבר לא סוד. 

Followers

רשומות פופולריות

:My friends said

Sunday, January 5, 2014

אנג'לינה נכנסת לחדר העבודה. אני שוקד על היטל גלילי מסובך במיוחד. היא מניחה כוס קפה מהביל מתחת למכשיר פקסימיליה, כי זה המקום הפנוי היחיד, ואוספת משם כוס ריקה.

היא: תינוקי, כשהיית קטן, היה לך Chickenpox?

אני (מבלי להסיר את העיניים מההיטל): לא. היתה לי צפרדע ירוקה מקפצת מפלב"ם, עם קפיץ שנמתח עם מפתח שהיה תקוע לה בצד. למה?

היא: שום דבר. רק שאלתי.

אני שומע אותה מתעסקת במטבח, קצת רוטן על כי לא סגרה את הדלת אחריה, וטורק אותה עם הרגל מבלי להוריד את האצבעות מהמפה.

היא (שוב מופיעה בפתח): אתה יכול לבוא אתי רגע? אני יודעת שאני מפריעה לך, אבל אני חייבת להראות לך משהו.

אני קם בחוסר חשק מופגן, תוקע סיכה בנקודה בעלת קואורדינטות מעוותות, ופוסע אחריה למטבח. המחשב הנייד שלה ניצב על השיש ועמוד הויקיפדיה פתוח על הערך "אבעבועות רוח" (Chickenpox).

אני (מסמיק עד קצות האוזניים): טוב, סליחה, לא הבנתי... תשאלי את אמא שלי היא תענה לך.

היא (מחייכת חיוך ממזרי שמבשר פרץ צחוק): זה שלא הבנת אני יודעת. אבל מה חשבת ששאלתי?

אני: חשבתי ששאלת אם היה לי ברווז צהוב כזה מגומי אתו ילדים מתרחצים באמבטיה. נו... כזה שמצפצף כשלוחצים עליו.

היא: ?! ברווז?! איך הגעת לברווז?!




*הבוקר כשפתחתי את הארונית עם כלי הגילוח, נפל משם ברווז צהוב מגומי, אליו הייתה מחוברת פתקית, עליה נכתב בכתב ידה: תינוקי, אם יש לך חסכים נוספים, ספר לי עליהם. אני מבטיחה לך שאנחנו נפתור את כולם.




0 comments:

Post a Comment

אשמח לקרוא מה אתם חושבים על מה שכתבתי.

Back to Top